התפתחות הציור הספרותי בתקופת שושלת צ'ינג
העלייתה של שושלת 清朝 בשנת 1644 סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה האמנותית הסינית. הזרם האורתודוקסי, או 正统画派 , הפך לסגנון הדומיננטי בקרב האינטלקטואלים הפקידים. גישה זו העריכה את היכולת הטכנית שנחלתה ממאסטרי העבר, תוך שימת דגש על הביטוי האישי באמצעות האצבעות והדיו.
בין השנים 1754 ל-1799 התפתח התופעה הבולטת של שמונת האקסצנטריים של יאנז'ואו 扬州八怪 . אמנים עצמאיים אלה שברו את הקונבנציות בכך שהציגו את יצירותיהם בצורה פומבית - מעשה שנחשב מפחיד על ידי tradicionalists. סגנונם האקספרסיבי והאבסטרקטי, שמאופיין במכות אצבעות אנרגטיות וברכיבים אודאציים, הכריזו על בית הספר של שנגחאי שישלוט במאה הבאה.
קיאנלונג: קיסר ומממן האמנות
שלטונו של הקיסר 乾隆 (1735-1796) היה שיא תרבותי של שושלת צ'ינג. לאחר התפטרותו המיוחדת בשנת 1799 כדי להתמקד באמנות, השפעתו נמשכה במעגלי האמנות. חסותו הבלתי-שגורה בלטה במיוחד:
- יצירת גני השתכללות והבהירות 圆明园 שמזגים אלמנטים אדריכליים אירופאיים
- פיתוח ציור החצר עם ג'וזפה קסטיליונה 郎世宁 שמזג טכניקות מערביות וסיניות
- ההכנה של 四库全书 , האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה הסינית
תקופה זו ראתה את ההשפעות האירופאיות המשמעותיות הראשונות באמנות הפלסטית החצרותית, במיוחד בטכניקות הפרספקטיבה והריאליזם של דיוקנאות הקיסר.
לוח השנה של שנים-עשר החודשים: יצירת מופת של האקדמיה לאמנות של שושלת צ'ינג
סדרה יוצאת דופן זו מראה את הגאונות של האקדמיה לאמנות של שושלת צ'ינג 清代画院 , שמזגים דיוק טבעי ורגישות שירית. בכל ציור מוכנסים מוטיבים סמלים מסורתיים הקשורים לעונות החקלאיות ולתקופות הקיסריות.
אמנים של ציור וכתיבה בתקופת שושלת צ'ינג
| אמן | שם סיני | תחום מומחיות | תרומה משמעותית |
|---|---|---|---|
| ז'ו דה | 朱耷 | ציור ספרותי | סגנון אקספרסיבי עם דיו מפוזר |
| שי טאו | 石涛 | נופים | תאוריה של "שטר אחד" 一画论 |
| ג'ין נונג | 金农 | כתיבה | המלצת הכתיבה "שמן" 漆书 |
| רן יי | 任颐 | דיוקנאות | סינתזה של טכניקות סיניות ומערביות |
| ג'נג שיה | 郑燮 | תענוגות | כתיבה "מבולגנת" מהפכנית |
| וואנג יואנצ'י | 王原祁 | נופים | האמן האחרון של הזרם האורתודוקסי |
| לוו פין | 罗聘 | דמויות פנטסטיות | סדרה של רוחות 鬼趣图 |
אמנים אלה פיתחו את הרעיון של 文人画 (ציור של אינטלקטואלים) שם הכתיבה, השירה והחותם מתאחדים ליצירה מושלמת. מורשתם השפיעה עמוקות על האמנות הסינית המודרנית והמשיכה להשפיע על אמנים בני זמננו.
המורשת התרבותית של שושלת צ'ינג
הפקת האמנות של שושלת צ'ינג מעידה על תקופה של סינתזה יוצאת דופן בה:
- המסורות של שושלת מינג נפרשו מחדש עם חיות חדשה
- החלפות תרבותיות עם המערב הביאו חידושים טכניים
- שוק האמנות התפתח ככוח כלכלי עצמאי
- התאוריזציה האסתטית הגיעה לשיא חדש
נפילת שושלת צ'ינג בשנת 1912 לא סימנה את סוף המסורות האמנותיות שלה. למעשה, ניסויים של "האקסצנטריים" והלמידה של האקדמאים הונחו את היסודות לאמנות הסינית המודרנית, מה שהופך את התקופה לאחד מגילי הזהב של היצירה בסין.
