תקופת השושלות הצפוניות והדרומיות (南北朝, 420-589) מסמנת נקודת מפנה מכרעת בהיסטוריה של האמנות הסינית, המאופיינת בהתפתחויות שונות בין הצפון לדרום.
הקשר ההיסטורי והשפעות
לאחר נפילת ג'ין המזרחית בשנת 420, סין התחלקה לממלכות מתחרות: השושלות הדרומיות (南朝) והשושלות הצפוניות (北朝). פיצול פוליטי זה יצר שני זרמים אמנותיים שונים:
- בדרום: פריחה של מסורות ספרותיות ונופיות
- בצפון: סינתזה של השפעות בודהיסטיות ונודדות
שושלת דרומית (המאה ה-5)
מידות: 19 × 38 × 6 ס"מ
התגלה בדנגשיאן (邓县), הנאן
חידושים אמנותיים דרומיים
החצרות הדרומיות היו עדות לשלוש מהפכות אמנותיות:
- ציור נוף: הקודיפיקציה הראשונה של עקרונות הנוף עם "ששת העקרונות" של שיה חה (谢赫)
- קליגרפיה: שיפור הסגנונות הרגילים (楷书) והכתב הרהוט (草书)
- אוטונומיה של האמנות: התיאוריות האסתטיות הראשונות העצמאיות מפונקציות טקסיות
רנסנס בודהיסטי צפוני
השושלות הצפוניות (ויי הצפונית, צ'י הצפונית) הפכו לצלחת ההיתוך של האמנות הבודהיסטית הסינית:
- הקמת המקדשים הסלעיים של לונגמן (龙门) בשנת 494
- סינתזה של השפעות הודיות, מרכז אסייתיות וסיניות
- פיתוח הסגנון "גלימות רטובות דקות" (曹衣出水)
שושלת צפונית, ממלכת צ'י
ציור קיר מדונחואנג (敦煌)
שושלת צפונית, ממלכת ווי
מערת גויאנג (古阳洞), לונגמן
שושלת צפונית, ממלכת ווי
חריטה על סרקופג אבן
מהפכות טכניות
תקופה זו ראתה התקדמות מכרעת:
- חרסינה: הייצור הראשון המתועד (קברי אניאנג, 575)
- פיסול: טכניקות של תבליט סיפורי
- פיגמנטים: הכנסת כחול לפיס לזולי וירוק מלכיט
מורים מייסדים
האמנים העיקריים שסימנו תקופה זו:
מורשת אמנותית
תקופה זו הניחה את היסודות לתור הזהב של טאנג: סינתזה של מסורות דרומיות (אלגנטיות ספרותית) וצפוניות (עוצמה פיסולית), קודיפיקציה של סוגות ציור, והמוסדות הבודהיזם כמקור עיקרי להשראה אמנותית.