פרק 8 מהלאוזי

טקסט סיני

上shàng善shàn若ruò水shuǐ.
水shuǐ善shàn利lì万wàn物wù而ér不bù争zhēng, 处chǔ众zhòng人rén所suǒ恶wù, 故gù几jī於yú道dào矣yǐ.
居jū善shàn地dì; 心xīn善shàn渊yuān, 与yǔ善shàn仁rén, 言yán善shàn信xìn, 政zhèng善shàn治zhì, 事shì善shàn能néng, 动dòng善shàn时shí.
夫fú惟wéi不bù争zhēng, 故gù无wú尤yóu.

תרגום

האדם בעל המעלה העליונה דומה למים.
המים מצטיינים בהטבתם לכל היצורים ואינם נלחמים.
הם שוכנים במקומות שההמון שונא.
לכן (החכם) מתקרב לדאו.
הוא נהנה מהמצב הצנוע ביותר.
ליבו אוהב להיות עמוק כמו תהום.
אם הוא נותן, הוא מצטיין בהראיית אנושיות.
אם הוא מדבר, הוא מצטיין בקיום האמת.
אם הוא משליט, הוא מצטיין בהבאת שלום.
אם הוא פועל, הוא מצטיין בהראיית יכולת.
אם הוא נע, הוא מצטיין בהתאמה לזמן.
הוא אינו נלחם עם איש; לכן הוא אינו מקבל כל אשמה.

הערות

זהו טבעם של המים. הם רכים וחלשים; הם הולכים למקומות ריקים ובורחים ממקומות מלאים; הם ממלאים את העמקים וזורמים עד לים. הם אינם עוצרים לא יום ולא לילה. אם הם זורמים למעלה, הם יוצרים גשם וטל; אם הם זורמים למטה, הם יוצרים נהרות ונחלים. הצמחים זקוקים להם כדי לחיות, sordida res ut mundæ fiant. כך המים מצטיינים (善shàn) בהטבתם, להיות מועילים לכל היצורים. אם סוכרים אותם בסכר, הם עוצרים; אם פותחים להם מעבר, הם זורמים. הם מוכנים למלא כלי עגול או כלי מרובע, וכו'. לכן אומרים שהם אינם נלחמים.

המילה 善shàn (וולגו טוב) כאן משמעותה בונוס כמו ב"בונוס דיקרה ורסוס" – "מיומן בשינון שירים" של ורגיליוס (Egl. V, I). היא מוסברת היטב על ידי המפרש דצ'ינג: 水善利萬物而不爭shuǐ shàn lì wànwù ér bù zhēng "מעלתם של המים היא בהיותם מועילים לכל היצורים".

אנשים אוהבים כבוד ושונאים קלון; הם אוהבים התרוממות ושונאים השפלה. אך המים נוהרים למקומות נמוכים ונהנים לשהות בהם; הם מרגישים בנוח במקומות שההמון שונא.

אפשר לומר שמי שהוא כמו מים (כלומר, האדם בעל המעלה העליונה) כמעט מתקרב לדאו.

אם האדם יכול לחקות אותם (לחקות את המים), הוא יוכל להיכנס לדאו.

מספר מפרשים (סוז'יואו, ליוקפו) נראים כטועים טעות חמורה בייחוס קטע זה וכל הבאים אחריו למים. עקבתי אחרי F, H, G והונגפו.

הוא בורח מהתרוממות ואוהב השפלה. המילה 善shàn (וולגו בונוס) כאן משמעותה "לאהוב, להיות מרוצה" (סיק A: hi, lætatur). מילולית, "למגורים, הוא אוהב את הארץ".

הוא מסתיר את קפלי ליבו העדינים ביותר; הוא עמוק עד כדי כך שלא ניתן לחקור אותו. הוא ריק, טהור, שקט ושותק.

כש הוא מפיץ את טובותיו, הוא מראה חיבה לכל בני האדם ואין לו חיבה מיוחדת לאיש.

מילולית: "נאמנות בדברים". דבריו מתגשמים ואינם חסרים מעולם.

אם הוא משליט בממלכה, האנשים הופכים טהורים, שקטים ומתקנים את עצמם.

כש הוא פוגש עניין, הוא נותן לו מענה ומבצע אותו באופן הולם, ללא הבדל בין אדם לאדם.

בין אם עליו להתקדם (לקבלת תפקיד) או לסגת (מתפקיד), לשמור על חייו או להקריבם, הוא מתאים את עצמו לדרך השמיים.

זו בדרך כלל סיבת המאבקים בין בני אדם; הם חושבים עצמם חכמים ומנסים לגבור על אחרים. אם מישהו רוצה לגבור על אחרים, גם האחרים ירצו לגבור עליו. האם יוכל שלא להיאשם על ידי אחרים? אך כאשר אדם חושב רק להיות צנוע וכנוע ואינו נלחם עם איש, ההמון אוהב לשרתו ואינו מתעייף מלהחזיק בו כמלך. לכן הוא אינו מואשם.