פרק 12 מהלאוזי

טקסט סיני

 lìngrénmáng;  
yīn lìngréněrlóng;  
wèi lìngrénkǒushuǎng
chíchěngtiánliè, lìngrénxīnkuáng
nánzhīhuò, lìngrénxíngfáng.
shìshèngrénwéiwéi.
.

תרגום

חמשת הצבעים מעוורים את עיני האדם;
חמשת הצלילים מחרישים את אוזני האדם;
חמשת הטעמים מקהים את חיך האדם;
רכיבה פראית וציד משגעים את לב האדם;
סחורות קשות להשגה מפריעות למעשי האדם.
לכן, החכם דואג לפנימיותו ולא לעיניו.
לכן הוא דוחה את זה ובוחר בזה.

הערות

C: פרק זה מטרתו להראות שהאדם חייב להשתחרר מהפיתוי של עצמים חיצוניים כדי להגיע לשלמות פנימית. לפי 平子類編 Píng Zǐ Lèi Biān, ספר XCVII, שורה 1, חמשת הצבעים הם: כחול, אדום, צהוב, לבן ושחור.

מילולי: "מעוורים את עיני האנשים."

C: חמשת הצלילים המוזיקליים gōng, shāng, jué, zhǐ ו .

מילולי: "מחרישים את אוזני האנשים."

C: מתוק, חריף, חמוץ, מלוח ומר.

מילולי: "גורמים לפה של האנשים לטעות."

מילולי: "משגעים את לב האדם."

אני 河上公 Héshàng Gōng, המפרש את המילה fáng כ"פגיעה, נזק."

C: רק החכם יודע את המידה הנכונה, יודע להיות מרוצה. המילים 為腹 wéi fù משמעותן "למלא את פנימיותו (מילולי 'בטנו')", כלומר לשמור על חמשת טבעיו, לגרש את ששת רגשותיו, למתן את כוח חייו ולהזין (E) את רוחו.

B: הביטוי 不為目 bù wéi mù, "אינו דואג לעיניו", משמעו שאינו מחפש לענג את עיניו בעצמים חיצוניים, מפחד להרגיז את לבו. הוא דוחה דברים שיש להם רק פני שטח עשירים וברקים, ומחפש רק את העושר הפנימי של הלב, שהוא האמיתי והיציב היחיד.