דקדוק של שיעור 3

רצף 3: דקדוק

ברצף הזה, נלמד על הפועל "להיות" 是, מילות השאלה 什么 ו-谁, מילית ההגדרה 的, מבנה שמות עצם בסינית וההבדל בין 学生 ל-同学.

הפועל "להיות" 是

הפועל "להיות" 是 shì בסינית מנדרינית משמש הרבה פחות מאשר בצרפתית.

האם אתם זוכרים את הפעלים התואריים שנלמדו ברצף הראשון?

מדובר ב-好 hǎo "להיות טוב", 客气 kèqi "להיות מנומס", 老 lǎo "להיות מבוגר" ו-高兴 gāoxìng "להיות שמח".

יש לזכור 2 חוקים לגבי פעלים אלו:
1- במשפט חיובי, הם בעלי משמעות השוואתית. דוגמה: 他老, "הוא מבוגר לעומת...". כדי לבטל את ההשוואה, יש להוסיף את התואר "מאוד" 很 hěn: 他很老。 "הוא (מאוד) מבוגר."
2- לפעלים התואריים כבר יש פועל "להיות" בתוכם. אין להוסיף את הפועל 是 shì לפעלים התואריים.

המשפט הבא לכן שגוי: 他是老。
זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב תלמידים דוברי צרפתית.

הפועל "להיות" 是 shì ישמש רק עם שמות עצם:
他是老师。 Tā shì lǎoshī. הוא מורה.
他是谁？ Tā shì shéi? מי הוא?
她是我的同学。 Tā shì wǒ de tóngxué. היא חברתי לכיתה.

שאלות שאינן של כן/לא: 什么 ו-谁

ברצף הקודם למדנו על שאלות של כן/לא, כלומר שאלות שניתן לענות עליהן ב"כן" או "לא". שאלות אלו נוצרות על ידי הוספת 吗 ma בסוף המשפט.
דוגמה: 你是老师吗？ Nǐ shì lǎoshī ma? האם אתה מורה?

שאלות שאינן של כן/לא הן שאלות שלא ניתן לענות עליהן ב"כן" או "לא". אלו שאלות שדורשות מידע נוסף. משתמשים אז במילות שאלה.

אלו הן שתי מילות השאלה ברצף זה:

什么 shénme פירושו "מה" או "איזה". הוא משמש לבקש מידע על עצמים או מושגים.
谁 shéi פירושו "מי". הוא משמש לבקש מידע על אנשים.

מה שצריך לזכור לגבי שאלות שאינן של כן/לא, זה שאין היפוך של הנושא: מילת השאלה נמצאת באותה מיקום כמו מילת התשובה.

他是谁？ Tā shì shéi? מי הוא?
他是李老师。 Tā shì Lǐ lǎoshī. זהו פרופסור לי.

你叫什么名字？ Nǐ jiào shénme míngzi? מה שמך?
我叫月月。 Wǒ jiào Yuèyue. קוראים לי יואה.

כינויי הגוף 他 ו-她

בסינית, כינויי הגוף "הוא" ו"היא" (גוף שלישי יחיד) נשמעים בדיוק אותו הדבר: tā. אולם הם נכתבים עם סימניות שונות:

他 tā: הוא (זכר)
她 tā: היא (נקבה)

ההבחנה הכתובה הזו יחסית חדשה בהיסטוריה של הסינית. היא הוכנסה בתחילת המאה ה-20 בהשפעת השפות האירופאיות. בעל פה, ההקשר מאפשר לדעת אם מדובר בגבר או באישה.

סיכום כינויי הגוף שנלמדו עד כה:
我 wǒ: אני
你 nǐ: את/ה
他 tā: הוא
她 tā: היא
我们 wǒmen: אנחנו
你们 nǐmen: אתם/ן
他们 tāmen: הם
她们 tāmen: הן

המילית 的

的 de היא מילית הגדרה. היא משמשת לחיבור בין המוגדר (מידע נוסף) לבין המוגדר עצמו (על מה מדברים) לפי המבנה הבא:

דוגמה: 老师的名字 lǎoshī de míngzì שם המורה: מה שמדברים עליו הוא שם 名字, אך לא כל שם. המוגדר, שנותן מידע נוסף (מורה), מפרט את המוגדר: מדובר בשם שלו, לא בשם של מישהו אחר.

לרוב מדברים עליה כעל "מילית שייכות", אך שייכות היא רק היבט אחד של ההגדרה. יתר על כן, המוגדר יכול להיות מילה, אך גם משפט (שיתורגם לרוב במשפט זיקה בצרפתית).

למשל: 叫月月的学生 התלמיד/ה שקוראים לו/לה יואה

שימו לב שהמבנה הפוך מזה של הצרפתית. זו נקודה חשובה כדי להבחין בין קבוצות מילים פחות ברורות:
老师的学生 lǎoshī de xuéshēng התלמידים של המורה
学生的老师 xuéshēng de lǎoshī המורה של התלמידים

זה עובד גם עם כינויי הגוף כדי ליצור שייכות:
我的: שלי
你的: שלך/ך
他的: שלו
她的: שלה

למשל:
我的老师 wǒ de lǎoshī: המורה שלי
她的同学 tā de tóngxué: חברתה לכיתה (שלה)

המוגדר יכול להיות חסר (מובן או לא ידוע). אז כינויי השייכות הופכים לכינויי גוף שייכות:
我的: שלי
李老师的: של פרופסור לי

מבנה שמות עצם סיניים

בסינית, שם המשפחה (姓 xìng) תמיד קודם לשם הפרטי (名字 míngzì). זה הפוך מצרפתית.

דוגמה: 李明 Lǐ Míng — 李 הוא שם המשפחה ו-明 הוא שם הפרטי.

שמות המשפחה הסיניים מורכבים בדרך כלל מסימנית אחת (ישנן מספר חריגים נדירים של שתי סימניות). שמות הפרטיים מורכבים מסימנית אחת או שתיים.

כדי לפנות למישהו בדרך מנומסת, משתמשים בשם המשפחה בתוספת תואר:
李老师 Lǐ lǎoshī: פרופסור לי
王先生 Wáng xiānsheng: מר ואנג

ההבדל בין 学生 ל-同学

学生 xuéshēng פירושו "תלמיד" או "סטודנט". זהו מונח כללי לתיאור אדם שלומד.
למשל: 他是学生。 Tā shì xuéshēng. הוא סטודנט.

同学 tóngxué פירושו "חבר לכיתה". מילולית, 同 פירושו "אותו" ו-学 פירושו "ללמוד": אלו אנשים שלומדים יחד. מונח זה מרמז על יחסים בין אנשים.
למשל: 她是我的同学。 Tā shì wǒ de tóngxué. היא חברתי לכיתה.

לסיכום, 学生 מתייחס לסטטוס (להיות תלמיד/סטודנט), בעוד ש-同学 מתייחס ליחסים (ללמוד באותו מקום). פרופסור ישתמש ב-同学 כדי לפנות לתלמידיו, לרוב ברבים: 同学们 tóngxuémen.

同学 משמש גם כתואר, כמו פרופסור, מר או גברת:李同学 "התלמיד לי".

ניתן לזהות בקלות את השימוש ב-同学 כתואר, שכן הוא יקדם בשם משפחה.