פרק 17 של לאוזי

טקסט סיני

太tài上shàng， 下xià知zhī有yǒu之zhī；
其qí次cì， 亲qīn之zhī豫yù之zhī；
其qí次cì， 畏wèi之zhī侮wǔ之zhī。
信xìn不bù足zú， 有yǒu不bù信xìn！
由yóu其qí贵guì言yán。
成chéng功gōng事shì遂suì， 百bǎi姓xìng谓wèi我wǒ自zì然rán。

תרגום

בימי קדם, העם ידע רק שיש לו מלכים.
אלה שאחריהם, העם אהב ושבח אותם.
אלה שאחריהם, העם פחד מהם.
אלה שאחריהם, העם בז להם.
מי שאינו בוטח בזולת, אינו זוכה לאמונם.
(הראשונים) היו רציניים וצנועים בדבריהם.
לאחר שהשיגו הישגים והצליחו במטרותיהם, מאה המשפחות אמרו: אנו פועלים לפי טבענו.

הערות

河上公章句 (Héshàng Gōng Zhāngjù) : הנסיכים המוסריים של ימי קדם קיימו 无为 (wúwéi), ולא השאירו כל עקבות לשלטונם. לכן העם ידע רק על קיומם. בתקופה (C) של תום ופשיטות, האהבה והשנאה עוד לא נבטו בליבם.

B: אלה שבאו אחריהם, ושהיו (E) נחותים במעלתם, שלטו באמצעות 仁 (rén) ו义 (yì). הם (C) שלטו באופן פעיל (הם גילו את נוכחותם במעשים רבים; זאת גונה 老子, Lǎozǐ), וזקוקים היו לחיבת העם באמצעות טובות. העם החל לאהוב ולשבח אותם. כבר (E) רחוקים היו משלטון שנעשה באמצעות 无为 (wúwéi).

B: אלה שהגיעו לאחריהם והיו נחותים במעלתם. C: הם ביקשו להכיל את העם באמצעות חוקים פליליים. העם תיקן את עצמו באופן חיצוני (מילולי: "שינה את פניו"), אך ליבו לא השתנה. הוא רק פחד מהם. E: כאשר 仁 (rén) ו义 (yì) אזלו (כלומר נעלמו מליבו של המלך), הם החלו לשלוט בכוח ובזהירות.

B: אלה שהגיעו לאחר השלישיים והיו (E) נחותים עוד יותר. נתיניהם הביטו בהם בבוז, מכיוון שבתקופה זו הזהירות והכוח איבדו את כוחם.

C: כאשר הנסיך אינו בוטח בעמו, העם אינו בוטח בו, ו(A) רומה אותו. גרסה B: כאשר המלכים מתנכרים לכנות, משתמשים בזהירות מדומה ואינם ראויים עוד לאמון במעשיהם, העם מתחיל לחשוד ולא מאמין בהם עוד.

E: 老子 (Lǎozǐ) חוזר לנסיכים בעלי המעלה העליונה (B: לנסיכי ימי קדם). המילה 犹 (yóu) פירושה "לאט, ללא חיפזון". המילה 贵 (guì) פירושה "כבד, רציני". הנסיכים בעלי המעלה העליונה (B: נסיכי ימי קדם) היו רציניים וצנועים בדבריהם; לא העזו להוציא מפיהם ביטוי קל דעת וחסר מחשבה. אם כך היו דבריהם, ניתן לשפוט כיצד הייתה התנהגותם.

洛希明 (Luò Xīmíng) : הם התאימו את התנהגותם לזמנים בהם חיו. הם פעלו כך שכל העם יוכל לעקוב אחר טבעו הפשוט והישר. מאה המשפחות (העם) לא חשבו לאהוב, לשבח, לפחד או לבזות אותם (רגשות ש老子, Lǎozǐ מציג בתחילת פרק זה כסימנים ברורים להחלשות הדרגתית של המוסר בקרב הנסיכים והעמים).

苏子由 (Sū Zǐyóu) : העם פנה לטוב ונתרחק מפשע מבלי לשים לב. הוא אמר (刘劼夫, Liú Jiéfū): "אני פועל לפי טבעי", ואיש לא ידע מי היו מחברי התוצאה המאושרת הזו. כיצד היו יכולים לאהוב או לשבח אותם?

乌尤卿 (Wū Yóuqīng) : הם פעלו כך שהעם יקבל בסתר את טובותיהם וכל אחד יהיה מרוצה מגורלו. העם האמין שהשיג את כל היתרונות הללו מעצמו; הוא לא ידע שהוא חייב אותם למלכיו!