פרק 45 של דאו דה ג'ינג

大dàצָאָןchéngרוֹאruòחֵסֵרquē，קִיqíשִׂימֵחַyòngלוֹאbùנִזוֹקbì。
צָאָןdàמָלֵאyíngרוֹאruòרֵיקchōng，קִיqíשִׂימֵחַyòngלוֹאbùתִּגְמָרqióng。
צָאָןdàיָשָׁרzhíרוֹאruòעִקֵּשׁqū，צָאָןdàחָכָםqiǎoרוֹאruòאִוֶּלֶתzhuō，צָאָןdàדִּבֵּרbiànרוֹאruòעִקֵּשׁnè。
הִתְלַהֲבוּתzàoנִצְחָהshèngקֹרhán，שָׁלוֹםjìngנִצְחָהshèngחֹםrè，נָקִיqīngשָׁלוֹםjìngלְהִשְׁתַּמֵּשׁyǐכְּwéiתַּחַתtiānהַשָּׁמַיִםxiàצַדִּיקzhèng。
 

השלמות נהרסת במהירות, השפע מתכלה במהירות, כי האדם מתגאה בשלמותו ושפעו, ולא יודע לשמור עליהם באמצעות 道 Dào. כדי לשמור תמיד על שלמותו, עליו להיראות כמלא חסרונות; כדי לשמור תמיד על שפעו (שפע של מידותיו או הונו), עליו להיראות כריק.

הנסיך שברשותו השלמות של 道 Dào וטובתו, מוחק את תהילתו ומסתיר את השבחים שהוא מקבל. הנסיך שברשותו השפע של 道 Dào וטובתו, נראה כריק, כלומר, הוא מלא כבוד ולא יודע להתנשא, הוא עשיר ולא יודע להתרוצץ ולהוציא כסף לבטלה.

פסקה זו מתייחסת לשיפוט הקדוש. הנה תרגום מילולי ללטינית: (vir) magnopere virtus (est) veluti curvus.

לו יש הרבה כישורים, אך הוא לא יודע להראות אותם.

李斯 Lǐ Sī: התנועה יכולה לנצח את הקור (ליצור חום), אך היא לא יכולה לנצח את החום (כלומר, ליצור קור); השקט יכול לנצח את החום (ליצור קור), אך הוא לא יכול לנצח את הקור (הקור נולד מהפסקת התנועה, כלומר, מהשקט). לכל אחת משתי הדברים יש תכונה מוגבלת. אך כאשר האדם טהור, שקט, לא פעיל, אף על פי שהוא לא מנסה לנצח את היצורים, אף יצור בעולם לא יכול לנצח אותו. לכן 老子 Lǎozǐ אומר: האדם הטהור והשקט הופך לדוגמה לממלכה.

河上公 Héshàng Gōng חשב שהמילה 胜 shèng, "לנצח", פירושה כאן "להגיע לשיא, לשיא". באביב, האוויר החיוני, החום של 阳 Yáng זורם במהירות באזורים העליונים, והצמחים גדלים וגדלים. כאשר החום מגיע לשיאו, הוא מוחלף בקור, אז הם דועכים ומתים. 老子 Lǎozǐ מלמד לנטוש את הכוח והתנועה שמביאים את המוות.

חורף, הצמחים נשארים בשקט בתחתית 黄泉 Huángquán (כלומר, בחוסר פעילות של המוות); כאשר השקט מגיע לשיאו, הוא מוחלף בחום (האביב עוקב אחר החורף). החום הוא מקור החיים. לכן עליך להישאר בשקט מוחלט.