טקסט סיני
古之善为道者，非以明人，将以愚之。
民之难治，以其多智。
以智治国，国之贼；不以智治国，国之福。
知此两者，亦楷式。
常知楷式，是谓玄德。
玄德深远，与物反，然后乃至大顺。
תרגום
בהקדמה, אלה שהצטיינו במתן את הדרך לא השתמשו בה כדי להאיר את העם; הם השתמשו בה כדי להפוך אותם פשוטים וטיפשים.
העם קשה לשלוט בו כי הוא חכם מדי;
אשר משתמש בחכמה כדי לשלוט בממלכה, הוא הרע לממלכה;
אשר לא משתמש בחכמה כדי לשלוט בממלכה, הוא המברך על הממלכה.
כאשר יודעים את שתי הדברים האלה, הם דוגמה (לשלטון).
לדעת להיות דוגמה (לשלטון), זהו קסם שמימי.
הקסם השמימי עמוק, רחב, נגד יצורים;
על ידי זה מגיעים לשלום כללי.
הערות
בפרק זה, המילים 明 (תבונה, חכמה) נלקחות ברעה, והמילים 愚 (פשטות, טיפשות) לטובה. ת: החכמה והמזה"ת הם מקור להסתרת רגשות. בעבר, אלה שהצטיינו במתן את הדרך לא השתמשו בה כדי להאיר את העם, כדי לפתח את חכמתו וטובת לבו. הם השתמשו בה כדי להפוך אותו פשוט ומצומצם, כדי (א) שלא יתחיל ברמה ותרמול.
ת: כאשר העם עדיין לא איבד את טבעו הפשוט והנקי, קל ללמד אותו ולהמיר אותו; כאשר טוהר רגשותיו עדיין לא הושחת, קל להכניס לו את האיסורים והחוקים. אך כשהוא רכש הרבה חכמה, טוהרו ופשטותו נעלמים, והרמה וההסתרת גדלים בו מדי יום. אם רוצים ללמד אותו את הדרך ולהכניס לו התנהגות ישרה ורגילה, ייפגשו בקשיים עצומים. זהו הסיבה שבעבר, החכמים נהגו להפוך את העם פשוט וטיפש, במקום להאיר אותו.
ת: אם השלטון משתמש בחכמה כדי לשלוט בממלכה, העם יושפע מדוגמתו; הוא ינסה להיות חכם ויתחיל ברמה ותרמול. כך, השלטון יביא את הממלכה לאבדון.
ת: אם השלטון לא משתמש בחכמה כדי לשלוט בממלכה, העם יושפע מדוגמתו וינסה להיות פשוט ונקי. פשטותם והונסטיותם של העם יביאו את הממלכה לאושר.
לפי וואנג פו סה, העם קשה לשלוט בו כי הוא חכם מדי; יש להפוך אותו טיפש וחסר רצונות. אך אם מנחים את העם באמצעות חכמה ותרמול, פעם שהתנהגויותיו הרעות התעוררו, יהיה צורך להשתמש בהשכלה, תככים, כדי לדכא את תרמול העם. העם יבין את המכשולים שהוצבו בפניו וידע לברוח מהם מיד. הוא יתחיל לחשוב על תככים סודיים, ותזדקק הרמה וההסתרת יגדלו מדי יום. לכן לאו דזה אומר: מי שמשתמש בחכמה כדי לשלוט בממלכה הוא הרע לממלכה.
א: הביטוי 两者 , "שתי הדברים האלה", מתייחס כאן לחכמה ואי-השימוש בחכמה. יש לדעת שהחכמה היא הרע, ואי-השימוש בחכמה יכול להפוך למקור לאושר.
ת: כאשר אנשים פשוטים מדברים על ניהול הממלכה, הם חושבים שיש בה טוב כאשר השלטון משתמש בחכמה, ואם אין חכמה, היא נכנסת לבלבול. לחשוב כך, זה לא לדעת לבחור את המדע האמיתי וללא יכולת לנהל את האנשים היטב. לכן מי שיכול להבין את היתרונות והחסרונות של שתי הדברים האלה (אומר, היתרונות של אי-השימוש בחכמה והחסרונות של השימוש בה) יכול להפוך לדוגמה של האימפריה.
מילולי. "לדעת תמיד את הדוגמה", כלומר מה שגורם להיות דוגמה (לשלטון). ת: אנשים פשוטים מעריצים את השימוש בחכמה כדי לנהל היטב, אך הקדוש מעריץ את אי-השימוש בחכמה כדי לנהל היטב. לכן לאו דזה אומר שהקסם השמימי 玄德 עמוק, רחב, נגד יצורים, כלומר הוא מחפש את ההפך ממה שמאד חפצו יצורים.
א: הביטוי 玄德 פירושו "קסם שמימי". אחרת ה: הביטוי 玄德 משמעו קסם כה עדין, שאנשים לא יכולים להבינו.
ליו קי פו: המילה 远 (רוב "רחוק") משמעותה 不可量 "בלתי ניתן למדידה".
ליו קי פו: מה שאני מעריץ, זהו הקסם; מה שאנשים מעריצים, זהו החכמה. הקסם והחכמה מנוגדים זה לזה; הכניעה (התרגום שומר ל- 顺 את המשמעות הרגילה) שמגיעים ממנה על ידי שלטון בחכמה, היא בינונית ומגבילה; הכניעה שמגיעה מהקסם, היא אוניברסלית.
ת: בכל פעם שהאימפריה נתונה לבלבול גדול, יש להאשים את אהבת החכמה. אך כאשר השלטון לא משתמש בחכמה, הוא מצליח להביא לשלום כללי.
אותו מקום: המילה 顺 (רוב "לשמוע, ציות, כניעה") פירושה כאן 治 "מצב של טוב לנהל, שלום".
המילים 然后 "אחרי", משמען "לאחר שרכש את הקסם הזה".
