פרק 67 של "דאו דה ג'ינג"

ליטראלית: « אומרים שהדרך שלי גדולה ». ב: הקדוש משקיע את ליבו וצווארו בדבר אחד (בתורה). הוא לא יודע דבר, הוא לא יודע דבר. הוא נראה טיפש ונראה כמו אדם עקום. הוא כה פשוט, שאתה יכול היה לקחת אותו כאדם רגיל וטיפש. הוא מסתיר את זוהר חכמתו, מתפשט מהזהירות ומממש את הדרך.

התייחסתי לא, שתרגם את המילים 不肖 bù xiào כ"טיפש, חסר הבנה", ושהוסיף להסביר את המילה 肖 xiào כ"חכם, חריף, נבון".

מספר פירושים, כמו E, שמתייחסים לסו-טסו-יאו, מבארים את המילים 不肖 bù xiào כ"לא דומה", כלומר שונה מהמצורעים, מהמערכות. E: הם (האנשים) משבחים את גדולתו ומתאבים לכך שהוא לא דומה (ליצורים). הם לא יודעים שאם הקדוש גדול, זה רק בגלל שהוא לא דומה ליצורים. אם היה דומה להם, איך היה ראוי לקרוא לו גדול?

כמו שבא: כאלו שנקראים "נבונים" על ידי הדור, D: המילים 久矣其细 jiǔ yǐ qí xì צריכות להיות בנויות כך: 其细久矣 qí xì jiǔ yǐ.

E: זה כמו שאומרים: האדם האנושי לא פוגש באויבים. B: בכל העולם, אף אחד לא מתנגד לי; לכן, נראה שאני אומץ לב.

E: מי שצנוע יש לו עודף.

E: הוא מציב את עצמו אחר הרוב.

E: כל העולם דוחף אותו קדימה ומציב אותו במקום הראשון.

H: המילה 器 qì (במובן "כלי") היא לעיתים קרובות "שם כללי כדי לציין אנשים ויצורים".

E חילק את שלושת המילים 成器长 chéng qì zhǎng לשני חלקים, "לכן הוא משלים את כישוריו (tch'ing-khi יש משמעות זו בכותבים קלאסיים), ומתחיל להיות מנהיג העולם", 为天下器长 wéi tiān xià qì zhǎng.

E: המילה 今 jīn "עכשיו", מתייחסת לאנשים בני זמנו של לאו-צו.

B: הם הופכים לאלימים ולא גמישים. האנשים האלימים והלא גמישים (אומר לאו-צו, פרק 42) לא מתים במותם הטבעית.

A: העמים מתחברים לשליט חסיד ואנושי, הם מתחברים אליו בלב ולב. אם הוא מנהל קרב, אף אחד (B) לא יכול להתנגד לו; אם הוא מגן על עיר, אף אחד לא יכול לתקוף אותו בהצלחה; היא בלתי ניתנת לכיבוש. הפסקה זו מראה (E) שמי שיש לו חסד ואנושיות נתמך ונשמר על ידי אחרים.

E: החסד הוא החשוב ביותר (ליטראלית "הראש") משלושת הדברים היקרים שדיבר עליהם לאו-צו. לכן הוא מזכיר אותו מספר פעמים. מי שיש לו חסד לא מזיק ליצורים; הוא מגן על העם בתעוזה, והעם אוהב אותו כמו אב ואם; טובתו יכולה להזיע את השמים. כאשר השמים רוצים להציל אותו מסכנה, הם מגנים עליו באמצעות החסד. הם לא מאפשרים לאויבים לפגוע בו. המילים "הוא מגן עליו באמצעות החסד" מראות שמי שיש לו חסד ליצורים, מוגן על ידי השמים.

על פי סו-טסו-יאו, המילים "הוא מגן עליו באמצעות החסד" מראות שהקדוש חסיד ואנושי ליצורים, הם נותנים לו את העזרה והתמיכה שיכול להיות לו צורך, כמו שאתה אומר: השמים נותנים לו רגשות אנושיים וחסידים שמבטיחים לו את תמיכתם והגנתם של כל העולם.