פרק 5 מהלאוזי

טקסט סיני

tiānrén, wànwéichúgǒu; shèngrénrén, bǎixìngwéichúgǒu.
tiānzhījiān, yóutuóyuèér, dòngérchū.
duōyánshuòqióng, shǒuzhōng.

תרגום

השמיים והארץ אינם מגלים חיבה מיוחדת. הם רואים בכל היצורים כמו כלב מקל (קורבן).
האדם הקדוש אינו מגלה חיבה מיוחדת; הוא רואה בכל העם כמו כלב מקל (קורבן).
הישות שבין שמיים לארץ דומה למפוח נפח שריק ולא נלאה, שמתנועע ומוציא יותר ויותר רוח.
מי שמדבר הרבה (על הדאו) לרוב נשאר ללא מילים.
מוטב לשמור על האמצע.

הערות

E: המילה rén (באופן פשוט: אנושיות) פירושה כאן "לאהוב באהבה חלקית ומיוחדת".

苏子由Sū Zǐyóu: השמיים (tiān) והארץ () אינם מגלים חיבה מיוחדת. הם מאפשרים לכל היצורים לעקוב אחר דחפיהם הטבעיים. לכן כל היצורים נולדים ומתים מעצמם. אם הם מתים, זה לא בגלל עריצותם; אם הם נולדים, זה לא בגלל חיבתם המיוחדת. באופן דומה, כאשר עושים כלב מקל, הוא מונח לפני המזבח כדי להרחיק רעות (ראו 严君平Yán Jūnping); הוא מקושט בקישוטים יקרים. האם זה מאהבה? זה תוצאה של נסיבות מקריות. כאשר זורקים אותו לאחר הקורבן, העוברים ושבים דורכים עליו. האם זה משנאה? גם זה תוצאה של נסיבות מקריות.

E: זו היא המידה () של השמיים (tiān) והארץ (): הם צודקים מאוד כלפי כל ואינם מגלים חיבה מיוחדת. הם מאפשרים ליצורים להיוולד ולהשתנות מעצמם. האדם הקדוש (圣人shèngrén) פועל כך כלפי העם. קטע זה אומר כי מי שהוא טוב לב ואוהב את כולם, אינו טוב לב או אוהב אף אחד באופן מיוחד.

E: בין השמיים (tiān) לארץ () יש ישות אלוהית נעלה. קטע זה קיבל שני פירושים. רק פרשן אחד (E) מייחס את המילים 虚而不屈xū ér bù qū, 动而愈出dòng ér yù chū לDào; במקרה זה, יש לתרגם כך: "(הישות הזו, כלומר הDào) ריקה ואינה נלאית; ככל שהיא נעה יותר, כך היא מתגלה יותר החוצה".

כל שאר הפרשנים מייחסים שמונה מילים אלו למפוח הנפח (橐龠tuó yuè), ומתרגמים: "הוא ריק ואינו נלאה; ככל שמניעים אותו יותר, כך הוא מוציא יותר רוח (fēng)".

E: זו היא מהות הDào. אי אפשר להסב אותו במילים. אם תנסו להסביר אותו במילים, ככל שתרבו במילים, כך תגיעו לשתיקה מוחלטת (במילולית: "תגיעו לשיא התשישות"). אך אם תשכחו מהמילים (אם תוותרו על המילים) ותשמרו על האמצע (כלומר, אם תפעלו לפי 无为wúwéi), לא תהיו רחוקים מהגעה לDào.