פרק 2 של שיחות קונפוציוס

子zǐ曰yuē：为wéi政zhèng以yǐ德dé，譬pì如rú北běi辰chén，居jū其qí所suǒ，而ér众zhòng星xīng共gòng之zhī。

II.1. הרב צייץ אמר:כשממשל אדם עם דוגמא טובה, הוא כמו כוכב הצפון שישב במקומו, בעוד כל הכוכבים האחרים נעים סביבו.

子zǐ曰yuē：诗shī三sān百bǎi篇piān，一yī言yán以yǐ蔽bì之zhī，曰yuē：“思sī无wú邪xié。”

II.2. הרב צייץ אמר:שירת שיר השירים כוללת 300 שירים. מילה אחת מסכמת אותם: "להתנהג כראוי".

子zǐ曰yuē：导dǎo之zhī以yǐ政zhèng，齐qí之zhī以yǐ德dé，民mín免miǎn而ér无wú耻chǐ。导dǎo之zhī以yǐ德dé，齐qí之zhī以yǐ礼lǐ，有yǒu耻chǐ且qiě格gé。

II.3. הרב צייץ אמר:אם השלטון מוביל עם חוקים והעם מאוחד עם עונשים, העם יימנע מהרע אך לא ירגיש בושה. אם השלטון מוביל עם דוגמא טובה והעם מאוחד עם מנהגים טובים, העם ירגיש בושה מהרע ויגיע לדרגת מידות טובות.

子zǐ曰yuē：吾wú十shí有yǒu五wǔ而ér志zhì于yú学xué，三sān十shí而ér立lì，四sì十shí而ér不bù惑huò，五wǔ十shí而ér知zhī天tiān命mìng，六liù十shí而ér耳ěr顺shùn，七qī十shí而ér从cóng心xīn所suǒ欲yù不bù逾yú矩jǔ。

II.4. הרב צייץ אמר:בגיל 15, החלטתי ללמוד חכמה. בגיל 30, עמדתי על דרכי הנכונות. בגיל 40, הבנתי את הדברים. בגיל 50, ידעתי את רצון השמים. בגיל 60, שמעתי את דברי האחרים מבלי צורך בהשקעה. בגיל 70, עשיתי כרצוני מבלי לעבור גבולות.

孟mèng懿yì子zǐ问wèn孝xiào。子zǐ曰yuē：“无wú违wéi。”樊fán迟chí御yù，子zǐ告gào之zhī曰yuē：“孟mèng孙sūn问wèn孝xiào于yú我wǒ，我wǒ对duì曰yuē无wú违wéi。”樊fán迟chí曰yuē：“何hé谓wèi也yě？”子zǐ曰yuē：“生shēng，事shì之zhī以yǐ礼lǐ，死sǐ，葬zàng之zhī以yǐ礼lǐ，祭jì之zhī以yǐ礼lǐ。”

II.5. מנג ייזי שאל על כבוד הורים, והרב צייץ ענה:"לא לעבור את הגבולות".מאוחר יותר, פאן צ'י, הנהג את המרכבה של קונפוציוס, והרב צייץ אמר לו:"מנג סון שאל אותי על כבוד הורים, ואני ענתי לו שלא לעבור את הגבולות".פאן צ'י שאל:"מה זה אומר?"הרב צייץ ענה:"בזמן חייהם, שרת אותם לפי המנהגים. לאחר מותם, קבר אותם לפי המנהגים, והקריב להם לפי המנהגים".

孟mèng武wǔ伯bó问wèn孝xiào。子zǐ曰yuē：“父fù母mǔ，唯wéi其qí疾jí之zhī忧yōu。”

II.6. מנג וובו שאל על כבוד הורים, והרב צייץ ענה:"הורים חוששים בעיקר שבנם ייחלש".

הערות:

בן טוב חולק את הדאגה של הוריו, ומתנהג בהתאם לרצונם. הוא לא מותיר דבר שיכול לסכן את בריאותו.

子zǐ游yóu问wèn孝xiào。子zǐ曰yuē：“今jīn之zhī孝xiào者zhě，是shì谓wèi能néng养yǎng，至zhì于yú犬quǎn马mǎ，皆jiē能néng有yǒu养yǎng，不bù敬jìng，何hé以yǐ别bié乎hū？”

II.7. צ'י יו שאל על כבוד הורים, והרב צייץ ענה:"כבוד הורים של ימינו הוא רק לספק להם את הצרכים. אפילו כלבים וסוסים מקבלים את הצרכים שלהם. אם אין כבוד, מה הבדל בין בני אדם לבין בעלי חיים?"

子zǐ夏xià问wèn孝xiào。子zǐ曰yuē：“色sè难nán。有yǒu事shì，弟dì子zǐ服fú其qí劳láo，有yǒu酒jiǔ食shí，先xiān生shēng馔zhuàn，曾céng是shì以yǐ为wéi孝xiào乎hū？”

II.8. צ'י שיה שאל על כבוד הורים, והרב צייץ ענה:"קשה להטעות עם כבוד הורים. אם יש עבודה, הבן עוזר; אם יש אוכל ומשקאות, הוא מעניק להם. זה מספיק לכבוד הורים?"

子zǐ曰yuē：吾wú与yú回huí言yán终zhōng日rì，不bù违wéi如rú愚yú，退tuì而ér省xǐng其qí私sī，亦yì足zú以yǐ发fā。回huí也yě不bù愚yú。

II.9. הרב צייץ אמר:"אני מדבר עם הויי כל היום, והוא לא מושיע שאלה או תגובה, כמו שאין לו חכמה. כשחוזר לביתו, אני מבטן את מעשיו, ואני רואה את לימודיי משתקפים בהם. הויי לא חסר חכמה".

子zǐ曰yuē：视shì其qí所suǒ以yǐ，观guān其qí所suǒ由yóu，察chá其qí所suǒ安ān，人rén焉yān叟sǒu哉zāi！人rén焉yān叟sǒu哉zāi！

II.10. הרב צייץ אמר:"הצפה את מעשיו, צפה את מטרותיו, בחן את אושרו. האם הוא מסוגל להסתיר את אופיו?"

子zǐ曰yuē：温wēn故gù而ér知zhī新xīn，可kě以yǐ为wéi师shī矣yǐ。

II.11. הרב צייץ אמר:"מי שמבין את מה שהוא כבר יודע, ומשיג ידע חדש, יכול ללמד אחרים".

子zǐ曰yuē：君jūn子zǐ不bù器qì。

II.12. הרב צייץ אמר:"אדם חכם אינו ככלי".

子zǐ贡gòng问wèn君jūn子zǐ。子zǐ曰yuē：“先xiān行xíng其qí言yán而ér后hòu从cóng之zhī。”

II.13. צ'י גונג שאל מה צריך לעשות אדם חכם, והרב צייץ ענה:"אדם חכם עושה את מה שהוא מלמד, ואז מלמד".

子zǐ曰yuē：君jūn子zǐ周zhōu而ér不bù比bǐ，小xiǎo人rén比bǐ而ér不bù周zhōu。

II.14. הרב צייץ אמר:"אדם חכם אוהב את כל האנשים ולא מופנם. אדם פשוט מופנם ולא אוהב את כל האנשים".

子zǐ曰yuē：学xué而ér不bù思sī则zé罔wǎng，思sī而ér不bù学xué则zé殆dài。

II.15. הרב צייץ אמר:"למוד מבלי לחשוב הוא שווא. לחשוב מבלי ללמוד הוא מסוכן".

子zǐ曰yuē：攻gōng乎hū异yì端duān，斯sī害hài也yě已yǐ。

II.16. הרב צייץ אמר:"להתעסק בדעות שונות זה מסוכן".

子zǐ曰yuē：由yóu，诲huì汝rǔ知zhī之zhī乎hū！知zhī之zhī为wéi知zhī之zhī，不bù知zhī为wéi不bù知zhī，是shì知zhī也yě。

II.17. הרב צייץ אמר:"יו, אני מלמד אותך. לדעת מה אתה יודע, ולדעת מה אתה לא יודע - זה ידע אמיתי".

子zǐ张zhāng学xué干gān禄lù。子zǐ曰yuē：“多duō闻wén阙quē疑yí，慎shèn言yán其qí余yú，则zé寡guǎ尤yóu。多duō见jiàn阙quē殆dài，慎shèn行xíng其qí余yú，则zé寡guǎ悔huǐ。言yán寡guǎ尤yóu，行xíng寡guǎ悔huǐ，禄lù在zài其qí中zhōng矣yǐ。

II.18. צ'י ז'אנג למד כדי לקבל משרה. הרב צייץ אמר לו:"שמע הרבה, דח ספקות, דבר בזהירות, ותהיה מועט מוגמר. ראה הרבה, דח סכנות, פעל בזהירות, ותהיה מועט צועק. אם דברים מועטים מוגמרים, ומעשים מועטים צועקים, המשרה תבוא לבדה".

哀āi公gōng问wèn曰yuē：“何hé为wéi则zé民mín服fú？”孔kǒng子zǐ对duì曰yuē：“举jǔ直zhí错cuò诸zhū枉wǎng，则zé民mín服fú；举jǔ枉wǎng错cuò诸zhū直zhí，则zé民mín不bù服fú。”

II.19. אי, נסיך לו, שאל את קונפוציוס:"מה צריך לעשות נסיך כדי שהעם יהיה שמח?"קונפוציוס ענה:"אם הנסיך מעלה אנשים ישרים ודוחה אנשים עקשים, העם יהיה שמח. אם הנסיך מעלה אנשים עקשים ודוחה אנשים ישרים, העם לא יהיה שמח".

季jì康kāng子zǐ问wèn：“使shǐ民mín敬jìng忠zhōng以yǐ劝quàn，如rú之zhī何hé？”子zǐ曰yuē：“临lín之zhī以yǐ庄zhuāng则zé敬jìng，孝xiào慈cí则zé忠zhōng，举jǔ善shàn而ér教jiào不bù能néng则zé劝quàn。”

II.20. ג'י קאנג צ'י שאל:"מה צריך לעשות כדי שהעם יכבד את הנסיך, יהיה נאמן לו ויעסוק במידות טובות?"קונפוציוס ענה:"אם הנסיך מתנהג בצורה ראויה, העם יכבד אותו. אם הוא כבוד הורים וטוב לבתי עמו, העם יהיה נאמן לו. אם הוא מעלה אנשים טובים ומלמד את אלה שטרם הגיעו לדרגת מידות טובות, העם יעסוק במידות טובות".

或huò谓wèi孔kǒng子zǐ曰yuē：“子zǐ奚xī不bù为wéi政zhèng？”子zǐ曰yuē：“书shū云yún：孝xiào乎hū！惟wéi孝xiào友yǒu于yú兄xiōng弟dì，施shī于yú有yǒu政zhèng。是shì亦yì为wéi政zhèng。奚xī其qí为wéi为wéi政zhèng！”

II.21. מישהו שאל את קונפוציוס:"מדוע אתה לא משתתף במשרה?"קונפוציוס ענה:"האם הספרות לא אומרת: 'כבוד הורים! רק כבוד הורים ואחווה עם אחים, וזה יתפשט לשלטון'? גם זה הוא ממשל. מדוע צריך להיות ממשל?"

子zǐ曰yuē：人rén而ér无wú信xìn，不bù知zhī其qí可kě也yě。大dà车chē无wú倪ní，小xiǎo车chē无wú杌wù，其qí何hé以yǐ行xíng之zhī哉zāi！

II.22. הרב צייץ אמר:"אדם ללא אמונה, לא ידעתי מה הוא יכול לעשות. מה טוב לגלגלת גדולה ללא מוט, או לגלגלת קטנה ללא מוט? איך תוכל להשתמש בהם?"

子zǐ张zhāng问wèn：“十shí世shì可kě知zhī也yě？”子zǐ曰yuē：“殷yīn因yīn与yú夏xià礼lǐ，所suǒ损sǔn益yì，可kě知zhī也yě。周zhōu因yīn于yú殷yīn礼lǐ，所suǒ损sǔn益yì，可kě知zhī也yě。其qí或huò继jì周zhōu者zhě，虽suī百bǎi世shì，可kě知zhī也yě。”

II.23. צ'י ז'אנג שאל אם אפשר לדעת מה יקרה ל-10 דורות עתידיים. קונפוציוס ענה:"הדינסטיה של יין המשיכה את המנהגים של שיא, וניתן לדעת מה היא שינתה או הוסיפה. הדינסטיה של ג'או המשיכה את המנהגים של יין, וניתן לדעת מה היא שינתה או הוסיפה. גם אם יש דינסטיה שתתחיל אחרי ג'או, גם אם זה יהיה 100 דורות, אפשר לדעת".

子zǐ曰yuē：非fēi其qí鬼guǐ而ér祭jì之zhī，谄chǎn也yě。见jiàn义yì不bù为wéi，无wú勇yǒng也yě。

II.24. הרב צייץ אמר:"מי שמקריב לרוח שאינו צריך לקריב, הוא חוטף. מי שראוי לעשות דבר, אבל לא עושה, הוא חסר אומץ".